עשור הדמים- חגיגות העשור למחזור החודשי
אני זוכרת את התאריך הזה מפני שזה יום העצמאות של ארצות הברית. הייתי המחנה קיץ של צופי ים, בקיץ שבין כיתה ו', לז'. למלזי הרב, המדריכה שלי ביצעה הדגמה של הלבשת תחבושת על גבי התחתונים, איפורמציה שהייתה קריטית עבורי בזמנו.
המחנה היה ארבעה לילות, ואת הוסת גילית בערב האחרון. התקשרתי לאמא לספר לה. היא שאלה אם אני רוצה שהיא תבוא לאסוף אותי (זה היה בעכו), השבתי לה בפשטות ובאומץ "לא."
היא באה לאסוף אותי למחרת, בשעת סוף המחנה, ועצרנו בדרך להמבורגר במסעדת "BBB".
מאז דימומים וסתיים היו שזורים בחיי כחוט השני הרירי.
בין המחזורים הבולטים שלי אפשר לראות:
-בוקר מסיבת בת המצווה שלי,
-צילומים לסרט של אבי ביטר ולקיחת כדור שאשתו הביאה שהשאיר אותי עירנית ל20 שעות,
ועוד רבים וכאובים אחרים.
לפני שנה וחצי התקנתי בי התקן תוך- רחמי מסוג "קיילינה",דבר ששינה מהותית את אופי המחזור החודשי שלי, אני אפרט הכל בטבלה המחזורית:
מאפייני הוסת שלי עד ההתקן: | מאז ההתקן: |
דימום כואב מאוד, בעיקר ביומה הראשון של הוסת (עינוי) | דימום שאינו כואב או שכואב קצת |
וסת קצרה, של שלושה ימים בערך | וסת ארוכה, של חמישה ימים בערך |
דימום נורמטיבי לכל הדעות | דימום חלש מאוד |
בנימה אישית ארצה להוסיף,
אני ניטרלית לגבי המחזור החודשי שלי, ושמחה מאוד להיות אישה!
עיריית תל אביב מתיימרת לשבש את עונות השנה?
מהידע שלי אני יכולה לדעת כיצד מגיע חזון שיבוש העונות לכדי מציאות: פועלים באים באישון ליל, מניחים "ריבועי דשא", צפופים צפופים כמו בלטות. ואז מחכים שהדשא יהפוך לחלק אמיתי מהדשא. קישור לאתר שמסביר את ההליך
אין ספר שהתוצר מרהיב. הדשא נראה נפלא, ומזג האוויר הלח של מישור החוף משווה לו איכות טרופית. באופן אישי, על אף שאיני תומכת בשקרים ובעיוות עונות השנה, שהן יקרות לי מאוד, אני כן תומכת בצמחיה עירונית מסובסדת.